טעה וכתב כו׳. דאל הראשון הוא בניקוד צירי והוא שם קודש ואל השני הוא בניקוד סגול ונקרא מלה. והסופר טעה וסבר ששתי שמות הן ונתכוון לקדש שתיהם מקיים הראשון שנכתב כדינו ומעכב האחרון אך קשה לפי מה שפרשתי א"כ קשה דכבר תנא לי׳ בריש פרקין הכותב שני שמות של קודש מקיים הראשון ומעכב האחרון וא"כ תרתי ל"ל ונראה ע"פ מ"ש בדברי חמודות ס׳ ל"ז בשם ספר התרומה שנסתפק לו אי הך דינין של השם בגורר ומוחק ותולין שייכי נמי בנביאים וכתובים אי לא והוכיח מלשון הירושלמי פ"ק דמגילה דשייכי כל דיני השם נמי בנביאים וכתובים וא"כ י"ל נמי דברייתא זו אתא לאשמעינן הך דינא דגבי נביאים וכתובים שייכי נמי הך דיני כמו בתורה ולכן נקט הך קרא דיסגירני כו׳ שהוא בכתובים:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת סופרים · פרק 5 · הלכה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c4b87b2c207b69a26c345a8696b329d1b4cfb6e0da674802c19ecab3c617ff1d