ברות ובשיר השירים כו׳. יש בזה מחלוקת הפוסקים אי מברכין על שארי מגילות או לא אבל מנהגנו הוא שלא לברך על שום מגילה אלא על מגילת אסתר וכ"כ רמ"א בש"ע א"ח סימן ת"ץ וז"ל ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של מול המועד כו' וכן הדין בסוכות עם קהלת ונוהגין לומר רות בשבועות והעם נהגו שלא לברך עליהן על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים עכ"ל וע"ש בט"ז הטעם וכ"כ הב"י בסי' תקנ"ט שאין מברכיו על שום מגילה חוץ ממגילת אסתר. ונ"ל לישב שלא יהא מנהגנו חולק על מסכת סופרים עפמ"ש בט"ז מזעם שאין אנו מברכין לפי שאינ׳ כתובים על הקלף ובגליון רק בחומשים וא"כ י"ל דמסכת סופרים מיירי כשהיא כתובה בגליון כמו שהיה בימיהם כל ספרים כתובים על הקלף ובגליון אבל אנו שאין כותבין בגליון אין לברך וכן יש ליישב לקמן בהלכה ד׳ דקתני הכא שמברכין כשקורא בכתובים. ואנן אין מברכין אלא דהכא מיירי כשכתונים כדינא ונ"ל:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת סופרים · פרק 14 · הלכה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c4b87b2c207b69a26c345a8696b329d1b4cfb6e0da674802c19ecab3c617ff1d