בנשיאים. פרש"י דהוי נמי חנוכת המזבח:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת סופרים · פרק 17 · הלכה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במעשה בראשית. מפורש במס' תענית דף כ"ו ביום א' בראשית ויהי רקיע בשני יהי רקיע ויקוו המים בשלישי יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי ותוצא הארץ ויכולו השמים והתם מפרש טעמא מאי קורין במעמדות במעשה בראשית שבשביל הקרבנות מתקיימין שמים וארץ:
של עצרת. ט"ס הוא וצ"ל של עצירת גשמים ובאגודה גרס ובתענית של גשמים. דאיתא בפ"ק דתענית שהיו גוזרין י"ג תעניות על עצירת גשמים ובשבע אחרונות היו נוהגין בהן כמה חומרות כמו בט׳ באב:
ברכות וקללות. והיינו אם בחקותי ופירש רש"י להודיע שעל עסקי החטא באה הפורענות לעולם ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה:
נהגו בו העם. ר"ל שהעם נהגו להפטיר דרשו:
שאינו מן המובחר כו'. הטעם שאין מפסיקין בקללות איתא לעיל ריש פ׳ י"ב וע"ש מה שכתבתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c4b87b2c207b69a26c345a8696b329d1b4cfb6e0da674802c19ecab3c617ff1d