גמר כל הדף וכו׳. כוונת הלכה זו מבואר ע"פ גמרא דמנחות דף למ"ד עושה אדם יריעה מבת ג׳ דפין עד בת ח׳ דפין פחות או יתר מכאן לא יעשה כו' בד"א בתחלת הספר אבל בסוף הספר אפי' פסוק אחד בדף אחד וכתב הרא"ש בסי׳ טי"ת אע"פ שצריך לסיים הספר בסוף הדף ואין בפסוק אחרון תיבות כמנין השיטין יעשה אותיות ארוכות מלמעלה למטה עד שתחזיק תיבה אחת ה׳ שיטין או שש כדי שיסיים בסוף הדף עכ"ל וכ"כ הטור סימן ער"ב ומעתה מבואר הלכה זו דהכי פירושה גמר כל הדף ושייר בה פחות ר"ל שנשאר עוד פסוק אחד לכתוב בדף האחרון ואנן קי"ל שצריך לסיים הספר באמצע השיטה שבסוף הדף:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת סופרים · פרק 1 · הלכה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מסרגו. ר"ל שדולג ומבליע כמה שיטין בתיבה אחת שעושה תיבות ארוכות כמ"ש הרא"ש ועושה מפסוק אחרון דף קטן בפני עצמו. וגי' האגודה מתיישב יותר לפירושי שגרס גמר כל הספר ושייר בה פחות מדף מסרגו כו׳ עכ"ל וזהו ממש כמו שפרשתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c4b87b2c207b69a26c345a8696b329d1b4cfb6e0da674802c19ecab3c617ff1d