ואין למדין ממנו דבר אחר. עיין בש"ק שחילק דהכא יש טעמא שתשאר עגונה כו'. אולם בפני משה ביבמות (פ"ב הי"א) חילק דהכא מירתת שיבא האחר ונמצא שיודע שבא על א"א אבל הכא יחזור השדה והפירות. ובזה י"ל מה שתמה הט"ז בח"מ (סי' תכ"ב ס"ד) על מש"ש הע"ש והסמ"ע דצריך שבועה דהא בההיא דנאמן לכנוס נאמן בלא שבועה ע"ש ולהנ"ל א"ש דהתם איכא מורתת ולכן נאמן בלא שבועה ועיין בהגהת אמרי ברוך שם מש"ש לפי שלא ראה דברי הט"ז. וע' בקה"ע ששיבש הגירסא שלפנינו אף בקידושין כן ולא ראה דברי המהרי"ט בחי' על הרי"ף. שפי' הירו' כפי הנוסחא שלפינינו יע"ש:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 02f99e452f56f995171a95598d38b6a5d5ede97608d94f4ab19a0c27f04d4095