כתב יד א הדא אמרת טהורה בטהורין. פי' הא דקתני במתניתין ואם טהורה היתה אותה הסאה. פי' התרומה ולא פי' אם היו החולין טמאין או טהורין ומפרש הדא אמרת טהורה בטהורין. פי' שהיו גם החולין טהורין:
ע"ד דר' יוסי ניחא. פי' הא דקתני במתני' ואם למעשר ראשון נפל יקרא שם לתרומת מעשר כו' ואם טמאין היו החולין יאכלו נקודים או קליות ולא פירש כלום אם למעשר ראשון טמא נפל מה דינו משמע דדינו כמו בטהור שקורא שם לתרומת מעשר ואח"כ יאכלו נקודים או קליות והשתא אומר ע"ד דר' יוסי ניחא. פי' דאמר לעיל דתרומת מעשר נטלת מן הטהור על הטמא:
עשה שינתן לאהרן בכהונתו. פי' שיוכל להנות ממנה א"כ הכא כי אין טהור מותר ליטול אפי' ממנו גופא תרומת מעשר דהרי מזה נהנה הכהן מה שיהא מותר לאכול אותו הסאה שנפלה ע"י נקודים או קליות:
אבל ע"ד דכהנא. פי' דאמר לעיל דתרומת מעשר ניטלת מן הטהור על הטמא דוקא מהאי קרא את כל חלבו את מקדשו ממנו יטול מן המקודש שבו וא"כ אף הכא כי אין לו טהור לא יטול תרומת מעשר מן הטמא על הטהור והכא משמע במתני' דנוטלין כדפרישית:
ומשני ובלבד בדבר שהוא זקוק ליתנו לכהן. פי' דהכא שהכהן נהנה במה שהוא נוטל אף מן הטמא אף כהנא מודי שמותר ליטול מן הטמא על הטהור והכא כשמפריש תרומת מעשר ממנו לפי חשבון המעשר שיש כאן יהא הכהן מותר לאכול כל המעשר ע"י נקודים: