כתב יד א
לא בדא. פי' שהבצל פולט הטעם והעדשים בולען וכמה דאת אמר עדשים צופרות אותן שלא יתן כן עדשים צופרות אותן שלא יבלע:
לא בדא. פי' שהבצל פולט הטעם והעדשים בולען וכמה דאת אמר עדשים צופרות אותן שלא יתן כן עדשים צופרות אותן שלא יבלע:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
האיך עבידא. פי' מאי נ"מ בצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה אפי' כן עדשים צופרות אותן שלא יבלע:
הדא דתימר ביבש אבל בלח אסור. פי' אם הבצל לח:
בבצל. הא דחילקו בין לח ליבש היינו בבצל אבל בקפלוט בין לח ובין יבש:
בשלם. פי' דוקא כשהבצל שלם אבל במחותך אסור ודוקא בבצל אבל בקפלוט בין שלם ובין מחותך אסור. העביר פטמתו במחותך הוא היו שנים ושלשה כמחותכין הן הדא דתימר כשאין בקליפה החיצונה בנ"ט אבל אם יש בקליפה החיצונה בנ"ט אסור תמן תנינן כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f4b53988a374d4445c7af8b1c00c43424254a5b000435af61d0119795bcf0ab8