כתב יד א תמן תנינן אין תורמין מן הטמא על הטהור תני בשם ר' יוסא ואם תרם מן הטמא על הטהור בין שוגג בין מזיד מה שעשה עשוי מה אמר בה ר' יוסי. הכי פירושו דתנן במשנה ב' פרק ב' אין תורמין מן הטמא על הטהור וכו' שוגג תרומתו תרומה מזיד לא עשה כלום ותני בברייתא דר"י פליג וס"ל דאף במזיד מה שעשה עשוי ומיבעי' ליה דהכא מה אמר בה רבי יוסא אי פליג או לאו:
ומשיב הש"ס ומה אין תמן שכולו הפסד לכהנים את אמרת מה שעשוי עשוי הכא דאין כולו הפסד לכהנים לא כ"ש אשכחת תני אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין ואם תרם תרומתו תרומה דר"מ ורבי יוסי אומר בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן וב"ה אומרים אין תרומתן תרומה פי' דאשכחת בהיפוך דאין תרומתו תרומה סבירא ליה לר"י אליבא דב"ה:
ופריך מחלפא שיטתיה דר"י תמן הוא אמר מה שעשה עשוי וכא את אמר אין תרומתו תרומה. ומשני תמן טומאה אינה מצויה ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה. פי' דטומאה אינו מצוי וכל דבר שאינו מצוי לא גזרו בדיעבד ועוד שאין שום אדם טועה בזה שיהא מותר לכתחילה לתרום מן הטמא על הטהור לכך בדיעבד לא גזרו: