א"ר יוסי לר' ירמי' לא מסתברא כו'. פי' דהוא סבר דאף במפריש תחלה ואח"כ מגבל אינו מותר אלא בדיעבד דהיינו שעשה והפריש תחלה ואח"כ גיבל ויודע שלא נגע בעיסה [בעיסת] החלה אחר שנתן מים אבל לכתחילה אין לעשות דיש לחוש שמא יגע החלה בשעה שיקרא שם כי צריך להיות מן המוקף:
ה"ג ואיזה היא גופה. פי' כמה יהי' העיסה ויהיה מותר ע"ד דחזקי' עד י"ז סאין פחות קב ומשהו. פי' דלחזקי' מותר עד שיהי' בחלה ק"א בצים. וא"א להיות בחלה ק"א ביצים רק אם יהיה בעיסה כ"ד פעמים ק"א ביצים והוא י"ז קבין פחות קב ואם יהיה מעט פחות מזה אזי מותר:
ע"ד דר' יוחנן. פי' דאמר אפי' הפריש תחלה ואח"כ גיבל אסור לכתחילה שמא יגע בשעת קריאת שם. וא"כ אינו מותר אלא אם לא יהיה אחר שהפריש חלה בעיסה כביצה צריך לגרוס ד' קבין ועשירית. פי' ועשירית מד' קבין פחות מעט:
וגרסינן אח"ז כיצד הוא עושה מגבל חמש ונוטל ד'. פי' דד' קבין ועשירית הוא ק"ה ביצים וג' חומשין וצריך ליקח מהן חלה ד' ביצים ושני חומשין וא"כ נשתיירו בעיסה ק"א ביצים וחומש וא"כ יהיו כביצה מתרומה טמאה לכך צריך לפחות כדי שלא יהיה אחר הפרשה כביצה מתרומה טמאה ולזה קאמר מגבל חמשה. פי' מהעשירית פחות מעט עם הד' קבין ונוטל ארבע פי' לחלה יותר מעט כדפרישית: