ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 5

כתב יד א
ר' יעקב בר אחא ר' חייא בשם ר' יוחנן חלוקין על השונה הזה מהו כדין. פי' מי החולק ועל מה חולקין:

ומפרש אתאי ר' יוחנן דגיטין כרבנן דקדושין ור' יוחנן דתרומות כר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה דקדושין. פי' מה שא"ר יוחנן כאן חלוקין על השונה הזה היינו דגיטין. פי' על מתני' דקתני הכל כשרין לכתוב את הגט אפי' חש"ו חלוקין רבנן דקדושין דמייתי בתר הכי חש"ו שקדשו אין קדושתן קדושין ואפי' תוקי כר"ה דאמר והוא שיהיה פקח עומד ע"ג נמי פלגינן דמשמע דרבנן סברי אפי' בינו לבין אחרים אין קדושתן קדושין:

ור"י דתרומות פי' הא דפליגי על מתני' דתרומות דא"ר יוחנן חלוקין על השונה הזה כר' ישמעאל בנו של ריב"ב שאמר גבי קדושין בינו לבין עצמו אין קדושיהן קדושין בינו לבין אחרים קדושיהן קדושין ומשמע אפי' בחרש מתחילתו דקתני גבי חש"ו ובמתנית' דתרומות תני דלכ"ע חרש מתחילתו שתרם אין תרומתו תרומה:

כתב יד ב
אתאי ר' יוחנן דתרומות וכו'. פי' ר' יוחנן דאמר על מתני' דתרומות שחולקין על השונה הזה כר' ישמעאל פי' שרבי ישמעאל דאמר בינו לבין אחרים קדושין אלמא דסבירא לי' דמהני להו מה שמחשבין אחרים פליגי על מתני' דבמתני' קתני לא יתרומו משמע אפי' בינו לבין אחרים דאין מחשבת אחרים מועיל להם ומתני' דגיטין הכל כשרין לכתוב אפי' חרש לרב הונא דפי' והוא שפקח עומד על גביו נמי פליגי אמתני' כדפי' אבל בלא רב הונא איכא למימר דמה שמחשבין אחרים לא מעלה ולא מוריד והא דכשר לכתוב את הגט אפי' בלא אחרים כו' משום שאין כתוב בו מחשבה: