כתב יד א למי נצרכה לר' יוסי. פי' הא דקתני במתני' דחרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לכתחילה ואם תרם בדיעבד תרומתו תרומה היינו לר' יוסי דלר' יהודה אפי' לכתחילה מותר כדקאמר בגמ' ואח"כ גרסינן תמן תנינן הכל כשרין לקרות המגילה חוץ מחש"ו א"ר מתנה דר' יוסי היא פי' דהכא ודאי איירי בחרש המדבר ואינו שומע וא"כ לרבנן אפי' לכתחילה מותר אלא ודאי ר"י היא:
א"ר יוסי הוינן סברין מימר כו' א"ר חסדא לית כאן חרש. פי' דאף רבי יוסי מודה בשאר מצות דיצא והא דקתני הכא דחרש פסול לקרות אפי' בדיעבד היינו באינו שומע ואינו מדבר ואגב אחרים נקט אמר ר' יוסי מסתבר דיודי רב מתנה בתרומות דהיא דר' יוסי פי' אף דסבר גבי מגילה דאפילו דיעבד נמי לא מודה הוא בתרומות דדיעבד מותר דאין הברכות מעכבות דאי לרבנן אפילו לכתחילה מותר אמר ר"ה בשם רב חסדא דר' יוסי היא פי' ולא כרבנן אמר ר' בון ע"כ אתמר בהא דר' יוסי פי' דאם לא כן מני דהא לרבנן אף לכתחילה מותר דאלת"ה אלא אף כרבנן מצי לאוקמי דרבנן נמי מודו דלכתחילה אסור ור' יוסי סבר דאף דיעבד אסור דהברכות מעכבות א"כ קשה דתנינן חמשתא קדמייתא לא תניתן עמהון פי' לר' יוסי אי משום שאין תרומתן תרומה. פי' לד"ה ובהא לרבנן בדיעבד תרומתו תרומה א"כ קשה ליתני גבי חמשה אחרנייתא שתרומתן תרומה וליכא למימר להכי לא תני גבי ה' אחרנייתא משום דלר"י דיעבד נמי לא דהא ודאי טעמא דר"י משום דסבר דהברכות מעכבות וא"כ גם באלם סבר ר"י דדיעבד נמי לא וע"כ מתני' דלא כד"ה אע"כ צ"ל דלר"י דיעבד אין לכתחילה לא דאין הברכות מעכבות ולרבנן אפי' לכתחילה וא"כ הא דלא תני גבי ה' אחרנייתא משום דלרבנן אפי' לכתחילה: