כל שההדיוט טועמו ואומר קדרה זו אינה חסירה ונפל כו'. —צ"ל: קדירה זו אינה חסירה כלום ונפגם מפני זו (פי' מחמת איסור זה שנפל בה) זה הוא נותן טעם לפגם ומותר ואפי' אמר תבלין פלוני יש בקדירה זו (פי' שההדיוט טועם ואומר שתבלין פלוני יש בקדירה זו הרבה ומחמתן נפגמה) זה הוא נותן טעם לפגם ומותר (פי' שאין סומכין על ההדיוט שאמר שהפגם הוא מחמת תבלין יתירין) וכל שהאומן טועמו ואומר תבלין פלוני יש בקדירה זו (פי' ומחמת התבלין נפגמה ולא מחמת האיסור) זה הוא נותן טעם לשבח ואסור (והוא כפי הלשון השני שבבבלי ע"ז ס"ז א' ע"ש).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ערלה · פרק 2 · הלכה 5 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 20ea1f7bd47d756e153c66876c80678172f951583da13ad94d090830f17bee57