ריטב"א על יומא · דף 56a

הלוקח יין מבין הכותים. פי׳ וסתם כותים גירי אמת לר׳ מאיר קודם גזרה ויינם מותר משום יין נסך. ולר׳ יוסי דאמ׳ במנחות דגרי אריות הם ויינם יין נסך. לדברי ר״מ איירי הכא א״נ במטהר יין של כותים וכבר פירשתי לזו בהרבה מקומות בס״ד וכן אידך דקתני איו מפורשת במקומ׳ יפה בס״ד. ומאי דאמרינן הכא דלר״י אין ברירה ובפ׳ הגט אמרי׳ דאית לי׳ ברירה מההיא דמה היא באותן הימים באומר מעת שאני בעולם. י״ל דשאני התם שהוא חולה בידי שמים והדבר עומד להתברר מה שאין כן בהפרשת תרומה ובפרק כל הגט פירשתי׳ יפה בס״ד.

ע״ב ההוא דנחת קמי׳ דרבא. פרש״י ז״ל שליח צבור שהי׳ רגיל לומר בתפלה סדר עבודה כמו שאנו אומרין ע״כ וכתוב בס׳ העטור שמעי׳ מהכא שבלשון המשנה אומ׳ אותו כגון אתה כוננת דיוסי בן יוסי ולא בלשון סתום דרבא אם שמע בלשון סתום לא הי׳ מקפיד. וראיתי בס׳ עבודת הבבלי שמזכיר בסד׳ עבודת יה״כ וחוזרין לפייסות. ונראה שאין פייס בי״הכ אלא כ״ג נותן לקרובו או לאוהבו עכ״ד ז״ל.