ריטב"א על יומא · דף 43b

אמר אביי כיון דאמר מר וכו׳ עד ודאי פליגי. פי׳ משום דלא סגיא בלאו הכי לא חש תנא לפירושה דמדרבנן נשמע לר׳ יהודה:

הטהור מכלל שהוא טמא. פי׳ דמשמע הטהור דהשתא לימד על טבול יום שכשר בפרה וא״ת תינח בהזאה בשאר עבודות מנא לן דהא קימא לן שכל מעשיה בטבול יום י״ל דבהזאה דחמירא קרייה רחמ׳ טהור מכלל דשוויה טהור גמור לכל עבודות.

לא מסקי מינה אלא כדמסיק תעלה מבי כרבא. פי׳ כל היכא דבעו לפרושה כולה בחד סדרא שיהו כל מקראותיה שוין אלא אמרין כו'.

יבא זכאי ויכפר על החייב. פי׳ ומה שמתודה על ביתו בוידוי ראשון משום דביתו כגופו:

מתני׳ על הרובד הרביעי. פי׳ על השורה הרביעית של הרצפה וטעמא דכולה מתני׳ מפרש בגמרא:

והיום דקה מן הדקה. פי באותו שצריך להקטיר לפני ולפנים וכדפרש״י ז״ל והכי מוכח בגמרא דמייתי לה מדכתי׳ ומלא חפניו קטורת סמים דקה.

והיום עולין באמצע. פי׳ כהנים העולין עמו משום כבודו או לסייעו בהפוך צנורא וכיוצא בו כי אע״פ שכל עבודות יום הכפורים אינם אלא בו בכי הא מסייעין כדכתי׳ בפ״ק וכן פירשו בתוספות:

והא כתיב וכל אדם לא יהיה באוהל מועד וכו׳. פי׳ וא״כ היאך הממרס עומד בשעת הקטרה בהיכל דלפנים.

גרש״י ז״ל תני של היכל. כלומר שורה רביעית שהיא חוץ להיכל וקש׳ דא״כ נמצא עומד באולם ולקמן אמרי׳ שפורשין מבין האולם ולמזבח ואפילו ר׳ אלעזר לא התיר אלא בין האולם אבל לא באולם עצמו תירצו בתוספות דהא לקמן אינו אלא מדרבנן שלא אסר הכתוב אלא באוהל מועד דהיינו היכל והכא גבי ממרס אוקמוה אדינא דאורייתא משום טירחא דכהן גדול שלא יהא צריך לטרוח לבא עד בין האילם ולמ״ד היכל ואולם חדא קדושה היא הכא נמי במתני׳ קרי לאולם היכל וחוץ לאולם קתני ויש ספרים ישנים שגורסים תני חוץ לעזרה ולא נהי׳ דהא במתני׳ היכל קתני ולא משמע דמשבשי׳ לה למתני'.