וגבי חבית מרותחה כתבו בעלי אסופות מעשה היה בעובד כוכבים שנכנס בבית והיה בבית כדי יין מלא ענבים דרוכים והיהודי הזהיר העובד כוכבים שלא יגע בכלי היין ואותו הכלי היה פקוק ומלא על כל גדותיו ועושה רתיחותיו מהענבים הדרוכים אשר היה בתוכו וכאשר היה היהודי מדבר עם העובד כוכבים בענינים אחרים שם העובד כוכבים ידו על שפת הכלי אשר בו היין וכאשר ראה היהודי שהעובד כוכבים נגע בשפת הכלי צעק וגער בעובד כוכבים מבוהל והביט את ידו אשר נגע בכלי היין ונגע אותו בבגדו למטה אבל למעלה מידו לא היה לחלוחית כלל ולא ידע אם היה מגע עובד כוכבים שלא בכונה כי זה העובד כוכבים לא שם את ידו בתוך היין:
תשובה הנה שאלתם מה יהיה משפט כלי מלא על כל גדותיו ופקוק ועושה רתיחותיו נראה שהיין צף מלמעלה והיתה תסיסתו עם כל החרצנים והזגים ושם נגע העובד כוכבים ואעפ"כ התירוהו בשתייה שהרי לא נקרא יין עד שימשך והרי מעולם לא נמשך שאע"פ שהורק מכלי אל כלי הרי מעורבים בו החרצנים והזגים ושם נגע העובד כוכבים ואין נקרא המשכה בלא ברירת היין וגבי כל שבזב טמא ביין עושה יין נסך כתבו ב"א הלכה למעשה עובד כוכבים שרקק ביין של ישראל מותר דהכי מפורש בהלכות פסוקות אבל רוק אע"פ שטמא העובד כוכבים בזב לא מתסר דכי אמרינן דאשכחן טומאה בזב ברוקו לאו משום דרוק גופיה טמא ולדבריך דכל שבזב טמא בעובד כוכבים עושה יין נסך אי נגע רוק דעובד כוכבים בעלמא וכן בשר המת או מידי דמאיס מי אסרינן ליה והא לא גזרו רבנן אלא על מגעו וכי להוסיף יש והלא על השרץ דמאיס אי נפיל ביין אינו אוסרו דאמרינן דנותן טעם לפגם הוא כגון הני צרעין וזבובים דהוו שרץ העוף ומתכנשי בגויה לא אסרינן ליה הכי נמי רוקו דלית ביה איסורא אלא מאיסותא מ"מ הוי כזורק בגויה וקי"ל דזורק בגויה אינו עושה יין נסך דתנן נטל את החבית וכו' ומנא לן דזורק כרוקק דמי דתנן גבי שבת לא יעמוד אדם ברשותו וישתה ברשות היחיד וכו' וכן לא ירוק נמצא זורק כרוקק דמי:
תשובה הנה שאלתם מה יהיה משפט כלי מלא על כל גדותיו ופקוק ועושה רתיחותיו נראה שהיין צף מלמעלה והיתה תסיסתו עם כל החרצנים והזגים ושם נגע העובד כוכבים ואעפ"כ התירוהו בשתייה שהרי לא נקרא יין עד שימשך והרי מעולם לא נמשך שאע"פ שהורק מכלי אל כלי הרי מעורבים בו החרצנים והזגים ושם נגע העובד כוכבים ואין נקרא המשכה בלא ברירת היין וגבי כל שבזב טמא ביין עושה יין נסך כתבו ב"א הלכה למעשה עובד כוכבים שרקק ביין של ישראל מותר דהכי מפורש בהלכות פסוקות אבל רוק אע"פ שטמא העובד כוכבים בזב לא מתסר דכי אמרינן דאשכחן טומאה בזב ברוקו לאו משום דרוק גופיה טמא ולדבריך דכל שבזב טמא בעובד כוכבים עושה יין נסך אי נגע רוק דעובד כוכבים בעלמא וכן בשר המת או מידי דמאיס מי אסרינן ליה והא לא גזרו רבנן אלא על מגעו וכי להוסיף יש והלא על השרץ דמאיס אי נפיל ביין אינו אוסרו דאמרינן דנותן טעם לפגם הוא כגון הני צרעין וזבובים דהוו שרץ העוף ומתכנשי בגויה לא אסרינן ליה הכי נמי רוקו דלית ביה איסורא אלא מאיסותא מ"מ הוי כזורק בגויה וקי"ל דזורק בגויה אינו עושה יין נסך דתנן נטל את החבית וכו' ומנא לן דזורק כרוקק דמי דתנן גבי שבת לא יעמוד אדם ברשותו וישתה ברשות היחיד וכו' וכן לא ירוק נמצא זורק כרוקק דמי: