פסקי הרא"ש על מגילה · פרק 4 · הלכה 7

ת"ר בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין ניאותין בהן ואין מטיילין בהן ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ומספידין בהן הספד של רבים ומכבדין אותן ומרביצין אותן אמר ר' יהודה אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים ולא יתלוש מפני עגמת נפש. אמר רב אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש ומאי ניהו חשבונות דאמר רב ששת בית הכנסת שמחשבין בו חשבון סוף מלינין בו את המת. הא דאמרי' על תנאי הן עשויין אין לפרש דמותר לנהוג בהן קלות ראש בישובן דהא אמרי' בתר הכי דרבינא ורב אדא בר אהבה לא הוו עיילי לבי כנישתא משום מיטרא אלא משום דשמעתתא בעיא צילותא ואמרינן נמי אי איצטריך ליה למיקרי איניש מבי כנישתא דלימא פסוקא אלא אמתניתין קאי דאמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מפשילין לתוכו חבלים וקאמר רב אסי בתי כנסיות שבבבל בחורבנן מותר לעשות בהן שעל תנאי הן עשויין מ"מ חשבונות של רבים אין עושין בהן וכן גבי תילא דבי כנישתא שלא היה יכול לזורעה אם לא שקנאה משבעה טובי העיר לפי שזריעה דבר מגונה הוא ביותר. ואין ניאותין בהן אמר רבא חכמים ותלמידי חכמים מותרין דאמר ר' יהושע בן לוי מאי בי רבנן ביתא דרבנן: ואין נכנסין בהן כו'. רבינא ורב אדא בר אהבה הוו קיימי ושיילי שמעתתא מרבא אתא זילחא דמיטרא עיילי לבי כנישתא אמרי הא דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא אלא משום דשמעתתא בעי צילותא אמר ליה רב אחא בריה דרב איקא לרב אשי אי איצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא מבי כנישתא מאי א"ל אי צורבא מרבנן הוא לימא שמעתתא ואי תנא הוא לימא הלכתא ואיקרא הוא לימא פסוקא ואי לאו בר הכי הוא לימא ליה לינוקא פסוק לי פסוקיך אי נמי נשהי פורתא וניקום: ומספידין בתוכן הספד של רבים. מחוי רב חסדא כגון הספידא דקאי ביה רב ששת מחוי רב ששת כגון הספידא דקאי ביה רב חסדא רפרם ספדה לכלתיה בבי כנישתא אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרא דמיתא אתו כולי עלמא: