רש"י ד"ה נפרשו. הואיל דלא פסדי כו'. לכאורה אפי' יפסידו מקשה דליפרשו וליסקו משום ספק איסורא כמו ת"מ שצריכין להפריש ולתת לכהן:
קריאה במקור
רש"ש על יומא · דף 9a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה תנן. ואמר היא הדא היא הדא ומשני כו'. כצ"ל:
תד"ה מע"ר. י"ל כיון דדבר מועט הוא כו'. ורש"י פי' בסוטה טעם אחר ועמש"כ שם בס"ד:
תד"ה ולא. וט' כ"ג היו עם יהוצדק. כצ"ל:
בא"ד לפי ששריה גלה בגלות יכניה כו' ויהוצדק שגלה בגלות צדקי' כו'. עמש"כ ע"ד בס"ד במ"ר נשא פ"י אות כ"א במ"ק:
שם בסה"ד בהגהת הגרי"פ צ"ל ועיין תוס' זבחים ק"א ב' כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 589929acea5b761e099a94b10c2c3d190705ebd564b0321b7f9e6dddd5735bba