רש"י ד"ה שבת. ודם נפסל בשקה"ח. לכאורה שפת יתר הוא דמאי חילול שבת איכא בזריקה עי' יבמות (לג ב):
קריאה במקור
רש"ש על יומא · דף 46b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה תחילתו. (בסופו). אבל הפשט ונתוח דמעכבי כפרה כו'. שם ליתא להאי. אלא שהתוס' עצמם מפרשים דזהו בכח המאמר דשם סד"א כיון כו'. אבל אינו מוכרח כלל דיל"פ וגלי לן רחמנא בנתינת האש אף דלא מעכבא כפרה בעיא כהונה וה"ה להפשט ונתוח אף דל"מ כפרה בעיין כהונה. שוב ראיתי להתוי"ט שם שכתבו כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 589929acea5b761e099a94b10c2c3d190705ebd564b0321b7f9e6dddd5735bba