גמרא וכתיב ויצא ועשה את עולתו כו'. ותימה דמאי ראיה זו על המוספין שיהיו עם תמיד של בה"ע. ובדוחק י"ל בהא דאמרי' לקמן דכ"ע מיהת חד איל הוא. אבל מפרש"י ותוס' נראה דהטעם הוא משום דכתיבי לבסוף בפ' פינחס וחובות היום נאמרו תחלה בתו"כ. וצ"ל דגירסא אחרת היה לפניהם כאן:
קריאה במקור
רש"ש על יומא · דף 70b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה והדר עביד עבוה"י. דא"א כל המוספין כו'. כל ל"ד דהא אמרינן אליבייהו עביד מינייהו הכא ומינייהו הכא:
תד"ה ואח"כ (הא'). בהגה"ה שבגליון והיא לקוחה מהמהרש"א קצת נפל בה ט"ס וכצ"ל ה"פ עוד הקרבות אחרות דבטבילה חמישית הוי והיו קרבין כו':
תד"ה עביד. וא"כ נימא דפר כו'. נ"ל דצ"ל וא"נ תחת וא"כ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 589929acea5b761e099a94b10c2c3d190705ebd564b0321b7f9e6dddd5735bba