גמרא ואומר כאשר עשה כו' אלו מעשה פרה. התוס' לעיל בד"ה דרבי' ל"ג לג"ת אחרונות:
קריאה במקור
רש"ש על יומא · דף 4a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה מכל חטאות. ואני שמעתי א"פ של משה לא כלה. משמע דר"ל וא"כ הוה תמיד שתים אותה של משה וזאת שהשתמשו בה ועלייהו כוון התנא באמרו מכל חטאות. וקשה חדא דלישנא דכל אינו נופל על פחות מג'. עי' מש"כ בזה בב"ר פע"ה אות ה' במ"ת. שנית דכבר הוכיח התוי"ט בפ"ג מ"א דהכוונה היא על ז' פרות:
רש"י ד"ה דהואי נמי הזאה. וכתיב ז"י ימלא את ידכם. כצ"ל:
רש"י ד"ה דתני ר"ח. לקמי' בשמעתין מייתי לה. לקמי' היא ברייתא סתמא ולא נזכר ר"ח. אולם במ"ר מצינו כ"פ כשמביא ברייתא מתו"כ קאמר תני ר"ח עי' ויק"ר פ"א וברד"ל שם אות כ"ב. והאי ברייתא כיון דדורשת קראי דויקרא היא מתו"כ אף דלא נמצאה בתו"כ שלפנינו עי' רש"י סנהדרין (ר"ד פו):
רש"י ד"ה כה"ג קמא. שלא נאמר אלא אהרן. אע"ג דכל הפרשה נאמרה בו ועכ"ז נוהגת לדורות מדכתיב בסה"פ והיתה זאת לכם לחוקת עולם וכתיב וכפר הכהן וגו' לכהן תחת אביו. מ"מ ה"א דכ"ז אינו אלא בעבודות המכפרות והנעשות בו ביום כדכתיב שם לכפר וגו' אחת בשנה ועי' לקמן (ס) פלוגתת ר"י ור"נ ובסוגיא שם:
רש"י ד"ה זה מעשה. לקבל הלוחות. וכ"כ עוד לקמן. אבל לשון הגמרא לקמן לקבולי שאר תורה ושניהם אמת:
תד"ה תניא. וי"ל כיון כו' ויקרא אל משה משה וכ"י עומדין כו' משמיה דר"י רביה כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 589929acea5b761e099a94b10c2c3d190705ebd564b0321b7f9e6dddd5735bba