גמרא דאי ודאי מצורע ולאו טמא הוא. ק"ל דאי נימא טמא הוא ג"כ צ"ל דחטאת העוף ספק ואזלא לקבורה:
קריאה במקור
רש"ש על נזיר · דף 60a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה ה"ג שני'. אלא משום ספק מוחלט. כצ"ל:
רש"י ד"ה מאי אית לך. לפי שאין חטאת בהמה באה עה"ס כו' וה"ל כחטאת שנתכפרו כו' לפי שאין מביאין קדשים לבה"פ. נראה דהם שני טעמים. ואזיל לשיטתו לעיל (כא ב) ד"ה וה"ט בסופו דבחטאת העוף לא גמירי דתמות וע"ש בב"ר מש"כ בכוונתו (בר"ד כב):
תד"ה ספק טמא. הרי ביום ל"ח יגלח תגלחת ג' ושמא נזיר טמא הוא כו'. כצ"ל:
תד"ה מוחלט ספק. והשמיני יעלה למנין ל' מביום ל' יגלח כו'. כצ"ל. או דצ"ל וביום ל"ז יגלח. דלגי' ספרים שלפנינו לא יוכל לאכול בקדשים עד יום ל"ט שהרי אינו מביא קרבנותיו אלא למחרת יום תגלחתו עי' לעיל (נה ב) בתד"ה ומדקדק הר"ם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2b801d427f61da27aa1830bfabc105338564374eba88a018ac3964dbf5f7d5a0