רש"י ד"ה ואי אייתי באמצע. ואפשר דקאי בשלש עשרה כו'. כ"נ דצ"ל:
קריאה במקור
רש"ש על נזיר · דף 30a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה ה"ג ואי לבסוף כלומר עכשיו שלא נבדק כו' אם לא יביא ב"ש כו' דודאי אלו ל"י היה בשביל נדר אביו. ק"ל דהא פסקינן בנדה (מו) דחוששין שמא נשרו בספיקא דאורייתא. וצ"ל דה"ק אלו הוה אפשר לידע דלא הביא אלא לבסוף. אבל כיון דא"א דחיישינן לנשירה ושמא אייתי במצעי. אבל מש"כ לקמן דאמתני' ליכא למיפרך דודאי בדקינן כו' ואי מספקינן כו'. קשה הרי לעולם יהיה ספק שמא נשרו:
בא"ד וגם בשביל עצמו כיון שלא פירש. נראה דר"ל שלא פירש אם יביא ב"ש במצעי יהיה נזיר מעכשיו בשביל עצמו:
תד"ה לרבי. שימתין ר"ח ששים יום כו'. כצ"ל. וכ"ה גי' האו"מ שבגליון אלא שנדפס שלא במקומו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2b801d427f61da27aa1830bfabc105338564374eba88a018ac3964dbf5f7d5a0