קריאה במקור

רש"ש על נזיר · דף 47a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גמרא הנ"מ דקתני וחכ"א יביא שאר קרבנותיו ויטהר. כצ"ל:
2
רש"י ד"ה ענין אחר. אלא אף אותו שהפריש תחלה צריך להחליף כו'. אולי טעמו מפני שהיו נראין היום ונדחו כשנטמא לכן אינן חוזרים ונראים וכמו שאריו"ח כה"ג בזבחים (יב ב) משא"כ לרבנן דכיון שנזרק א' מן הדמים הותר לשתות יין ולהטמא ג"כ רק לכתחלה א"י להטמאות מפני שהקפידה תורה שיביא קרבנותיו בטהרה לכן לא מיקרי דחוי:
3
במשנה יטמא נזיר שאין קדושתו ק"ע ואל יטמא כהן שקדושתו ק"ע. התוס' והתוי"ט נדחקו בזה ועי' או"מ. ולעד"נ דקדושת עולם דכאן פירושו לדורות עולם. כדכתיב והיתה כו' לכהונת עולם לדורותם (שמות מ' ט"ו). ועוד קראי טובא. משא"כ נזיר אף שהוא יכול להיות נזיר עולם אינו מוריש קדושתו לדורותיו אחריו:
4
תד"ה וכן. והשתא כו' אלא עובד בח' בגדים כו' דת"ר כו' משיח (כצ"ל) כו' ת"ל כו'. וע"ש דדרשה זו אינה אלא לר"מ. ועמש"כ בס"ד ביומא (יב):
5
בא"ד וקשה דא"כ הל"ל משיח חזי לעבודה כו'. ותירוצם דחוק. ולפי מה שהוכחתי במגילה (ט ב) בס"ד. דכהן שעבר אף אם יארע עוד הפעם פסול בכה"ג אינו ראוי לשמש תחתיו אלא ממנים אחר ודלא כהט"א. בקל מ"ל משוח ומרובה בגדים בזמן אחד בששניהם עוברים ועי' או"מ. ובזה יל"פ הא דלקמן משוח שעבר ומרובה בגדים בכה"ג ובמצאו המת מצוה ביוה"כ עצמו כמש"כ בהג"ה לקמן:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 2b801d427f61da27aa1830bfabc105338564374eba88a018ac3964dbf5f7d5a0