תד"ה וכ"ת. לכן נראה לפרש הסוגיא כו'. כצ"ל:
קריאה במקור
רש"ש על נזיר · דף 27a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד אלא מעתה דקאמר מעות דוקא גמירי מעות ולא עופות בתמיה. ר"ל אף דעופות חזו לאלתר להקרבה והוו לכאורה כמו בהמה בע"מ. וכמו שהקשו בריש הדבור. מ"מ פריך שפיר כיון דדייקי לשון ההלכה מעות וממעטי פרים ונסכא כו' דלא דמי למעות בזה דצריכי שהייה אף שאין בזה טעם לחלק. א"כ ה"ה עופות ל"ד למעות בזה שהן עצמן ראויין להקרבה:
תד"ה ואמאי (בע"ב). וה"ה דהני סתומין הוו מעלו לנדבה. כצ"ל:
בא"ד וה"ה דר"ה בבהמות דהוו כסתומין. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2b801d427f61da27aa1830bfabc105338564374eba88a018ac3964dbf5f7d5a0