במשנה ואינו מביא קרבן אא"כ היה מעו"ש. עתוי"ט שכ' דאף לפי' התוס' דזה קאי על מצורע שגלח בח'. מ"מ יל"פ גם אנזיר אם לא טבל עד יום ח'. וזהו שכתב הרמב"ם בחבורו דאם נתאחר בטבילתו כמה ימים יעריב שמשו ויביא קרבנותיו למחר והכ"מ לא כתב מנין לו כו'. ונראה דגם הכ"מ כיון לזה במה שהביא בהל' י"א סיום דר"ע ואינו מביא כו' ללא צורך שמה אם לא לבאר בזה הא דאם נתאחר בטבילתו כו' שבהל' י"ג. אבל תמוה מאד יגיעתו למצוא מקור לד"ז מהמשנה. דהלא בהדיא מוקי רבא להא דתני הלל מביא קרבנותיו בט' בלא טבל בז':
קריאה במקור
רש"ש על נזיר · דף 44b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה אלמא קסבר. דכי היכי דזב אסור ליכנס במחנה לויה דהיינו בעזרה כו'. ע"כ צ"ל דר"ל עזרת נשים או משום דעומד בשער ניקנור כדלקמן שהוא שער עזרת ישראל קרי ליה עזרה. אבל מ"מ הלשון אינו מדוייק דהא זב אסור בכל הר הבית:
תד"ה א"ל ר"ט. שנאמר בפ' מצורע כו' וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים כו'. כצ"ל:
בא"ד וא"כ הוי טבו"י אם אחר לגלח עד ח' כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2b801d427f61da27aa1830bfabc105338564374eba88a018ac3964dbf5f7d5a0