ר"ז אומר בזוכר את חעליון. פי' הא דאר"ש שניהם אינם שכחה היינו פעמים ששניהם אינן שכחה והיינו כששכח את התחתון אחר שכבר זכר את העליון ולכך אינו שכחה משום דכיון שהיה לו זכות בעליון קנה אף התחתון:
ר"ז אומר וכר את העליון. הא דאמר ר"ש שניהם אינו [שכחה] היינו לפעמים אינו שכחה וכגון ששכח את התחתון אחר שכבר זכר את העליון וכיון דהו"ל זכות בעליון זכה אף התחתון: