קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כתב יד א
תני לקט קצירך ולא לקט קיטוף מיותר:

אפי' כל שדהו פטור כצ"ל. פי' כשקצר מעט מעט:

אפי' במגל. פי' דהוה קבע יותר אפ"ה פטור מה הפאה:

והוא ששייר. פי' שיכול לקיים מצות פאה במה ששייר:

ה"ג פטור מן הפרט ומן השכחה ומן הפאה וחייב בעוללות. פי' ולא תני והוא ששייר אלמא אע"ג דלאן שייר:

ומשני כאן בגמורות. פי' בגמורות צריך לשייר:

כאן כשביקש לאוכלן ענבים. פי' והוה עראי ולכך פטור אפי' לא שייר:

ברם הכא כשביקש לעשותו עיסה. פי' דהה גמר מלאכה לכך צריך לשייר:

הדא ילפא מן הדא כו'. פי' אף בחיטין:

אם בקש לאוכלן מלילות. דהוי נמי לא נגמרה מלאכתו:

אפילו לא שייר. נמי פטור מן הפאה:

ואם בקש לעשותו יין. דהוי נמי גמר מלאכה:

והוא ששייר. פי' צריך לשייר נמי כמו בעיסה:

כתב יד ב
לעיסתו אפי' כל שדהו. רק שקצר אותה מעט מעט לעיסה:

אפי' במגל. דהוי יותר קבע:

והוא ששייר. דיכול לקיים מצות פאה במה ששייר:

כאן בגמורות. כשביקש לעשות עיסה דהוי גמר מלאכה אז אמרינן דוקא והוא ששייר וכאן בשאין גמורות שבקש לאוכלן ענבים דהוי עראי ופטור אפי' אם לא שייר:

הדא ילפא מן ההיא. אף בחטין אם בקש לאוכלן מלילות נמי לא הוי גמר מלאכתן ואף אם לא שייר פטור מן פאה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 0f63ca4c8e5a51c806d34bdcc47e8b967a38b120cae178bc0dddd68c39f5632e