כתב יד א
על פני כל שדהו. פי' לרוחב כל שדהו הוא מפסיק באמצע שדה:
על פני כל שדהו. פי' לרוחב כל שדהו הוא מפסיק באמצע שדה:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם עוקר הוא את המחרישה מצד זה כו'. פי' אם רוצה לחרוש בצד השני צריך לעקור את המחרישה מצד זה וליתן לצד זה ואינו יכול לחרוש בפעם א' כל השדה:
מפסיק. פי' וצריך ליתן פאה מכ"א בפ"ע:
ואם לאו אינו מפסיק. פי' שיכול לחרוש בפעם א' כל השדה אינו מפסיק ונותן פאה מא' על הכל:
ותיבת מצד אחר מיותר:
ומקשי והתני מדריגות שהן גבוהות עשרה כו'. פי' אלמא שתלוי דוקא בגבוה עשרה אז מפסיק:
משמע הא פחות מיכן נותן מא' על עכל. פי' שאינו מפסיק. וע"ז מקשי דהא הכא משמע שאינו תלוי בגבוה כלל רק שאם צריך לעקור את המחרישה וזה אף בפחות מעשרה כדמסיים ופחות מכאן אינו עוקר את המחרישה. פי' בתמיה וא"כ אמאי אינו מפסיק:
ומשני אפי' פחות מכאן מפסיק כו' כצ"ל ותיבת עוקר הוא מיותר. לא אתינן מתני עשרה. פי' כיון דאפי' פחות מעשרה נמי מפסיק אלא לרבותא דסיפא דהיינו הא דתני שאם היו ראשי מדריגות מעורבין שהוא נותן מא' על הכל וזה אפי' כשהן גבוהין עשרה קמ"ל דמהני מעורבות לכך תני עשר ולעולם כשאינן מעורבות אף שאינן גבוהות עשר כיון שצריך לעקור את המחרישה מפסיק הוא:
מעורבין שהוא נותן מאחד על הכל כצ"ל:
כתב יד ב
סלע על פני כל שדהו. היינו על פני כל רוחב שדהו נמצא שהוא מפסיק באמצע כל השדה:
סלע על פני כל שדהו. היינו על פני כל רוחב שדהו נמצא שהוא מפסיק באמצע כל השדה:
אפי' פחות מכאן מפסיק. שנויא הוא לעולם אפי' בפחות מעשרה מפסיק רק בכדי שעוקר את המחרישה ולא קתני עשרה אלא לרבותא דסיפא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0f63ca4c8e5a51c806d34bdcc47e8b967a38b120cae178bc0dddd68c39f5632e