קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 4 · הלכה 6 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כתב יד א
ה"ג מילתא דר"ש ב"ל אמרה שאין אדם זוכה לחבירו כמציאה. פי' ממילתא דאמר שמעינן כן דתני השוכר את הפועל לעשות עמו בכל מלאכה מציאתו לבעה"ב ומקשי עליה רשב"ל רצה לחזור חוזר בו כו' פי' כיון דיכול לחזור בו דהוי ידו כיד בעה"ב וא"כ אמאי מציאתו לבעה"ב וקשה דאמאי לא משני דהוי כמו מגביה מציאה לחבירו דמסתמא הגביה כדי לזכות את הבעה"ב אלא ודאי סבר דהמגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו:
2
מה צריכה לההוא דאמר ר"ל. פי' מה צורך להשמיענו ממילתא דר"ל האמר ר"ל בפי' שאין אדם זוכה לחבירו במציאה וכדמפרש איתפלגון כו':
3
כתב יד ב
ואת אמרת מציאתו לבעה"ב. ולא משנה ר"ל לעצמו דהכא מסתמא הגביה כדי לזכות את בעה"ב והוי כמו המגביה מציאה לחבירו אלא ע"כ דס"ל דהמגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 0f63ca4c8e5a51c806d34bdcc47e8b967a38b120cae178bc0dddd68c39f5632e