כתב יד א ה"ג תן גט זה לאשתי. פי' דמשמע ליה דאיירי באיש ובגמ' מ"ל אי תן כזכי דמי אי לאו ואי תן כזכי אינו יכול לחזור בו דזכי בשבילה אי הוה לה זכות אע"פ שאינו יכול ליטול אלמא שאפי' ראוי ליתן זכה:
ומקשי והתנינן התקבל גט זה לאשתי או הולך גם זה. פי' דהכא ודאי משמע דאיירי באדם אחד והאיך יכול להיות באדם א' אי אמרת דדוקא ראוי לטול זכה דאי הוי איש אינו יכול להיות שליח בהתקבל ואם אשה אינה יכולה להיות שליח להולכה:
ושטר שחרור זה לעבדי. מקשה הא בין איש בין אשה אינם ראוים ליטול ומשני בעבד שכן ראוי לקבל גט שחרורו. ומקשי והעבד ראוי להוליך הוא את הגט. דמשמע לי' דלאדם א' אמר תן גט והשחרור ומשני פתר לה לצדדין. רישא בישראל [אמר נכדו הצעיר צ"ל רישא באשה] וזה איירי בעבד. ומקשה והתנינן התקבל גט זה וכו'. ובזה ודאי משמע דאיירי באדם א' ואם הוא איש איך יכול להיות שליח לקבלה ואם היא אשה איך יכולה להיות שליח להולכה. ומשני באיש שכן ראוי לקבל גט בתו לכן הוי ראוי ליטול ונעשה גם כן שליח לקבלה: