קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כתב יד א
ה"ג מפריש מן האגדו על האגדו ומן השמותית על השמותית כשכילה את שדהו. פי' שאז חזרה פאה לעומרין ולכך מפרש מן האגדו על האגדו כו':
2
אבל אם לא כילה את שדהו אפילו מן האגדו על האגדו ומן השמותית על השמותית אינו מפריש. פי' דהיינו כשנמלך אח"כ לעשות ב' גרנות פעמים שאף מן האגדו על האגדו אינו יכול להפריש וכדמפרש דהיינו קצר חצי אגדו וכל השמותית לעשותן גורן אחד. פי' וא"כ לפי דעתו שרוצה לעשות גורן א' הוי כמין א' וחובת הפאה בקמה וא"כ נפטר כל מה שנקצר מפאה וא"כ אפי' עשה אח"כ ב' גרנות שאז אינו יכול להפריש פאה מן האגדו על השמותית דהא הוי כב' מינים אפ"ה השמותית בכך נפטרה משום דבשעה שנקצרה נפטרה תו אינה מתחייבת אח"כ:
3
וכדמפרש מפריש מן האגדו על האגדו וכל השמותית ששם פטורה קצר חצי שמותית וכל האגדו לעשות גורן אחר ונמלך ועשאן ב' גרנות מפריש מן השמותית על השמותית וכל האגדו ששם פטורה כדפרישית:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 0f63ca4c8e5a51c806d34bdcc47e8b967a38b120cae178bc0dddd68c39f5632e