ומשני שנייא היא. פי' דשני כיון שהוא אוכל בעצמו איכא למימר שמא לא תיקן כראוי אבל מעשר שנתן לעני שאין נהנה מהן מסתמא אינו עושה מצוה בדבר עבירה ולהכי אמרינן שהוא נאמן:
ובן לוי נאמן לעולם. פי' דמשמע ליה נאמן אפילו על הפרשת תרומת מעשר אפי' בשביעית נאמן לומר שהוא ממעשר שנתנו לו לענין שא"צ לאוכלו בקדושת שביעית וגם שיהא פטור מן המעשר אף שבלא זה פירות שביעית פטורין מן המעשרות איכא למימר דהא כיון שאמר שאינו מפירות שביעית יהא חייב ולא יהא נאמן לומר שהן ממעשר כיון שאין השנה של מעשר קמ"ל דנאמן:
שניא היא שא"א עושה מצוה בדבר עבירה. כלומר היכא שמחזיק התבואה לעצמו חיישינן שמא לא תקנו כראוי אבל מעשר שנתן לעני לשם מצוה חזקה שא"א עושה מצוה בדבר עבירה: