כתב יד א ה"ג אבל בכשיעור לא היה ממועט: נתן לפניהם והן מחלקין ביניהם: וכא את אמר אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום. פי' ומפרש בשניהם חד שיעורא וככר בפונדיון היינו נמי חצי קב דהא צריך להוציא ממנה יציאה עד שיהיה פת וכיון שאתה צריך שיהא הפת גופא חצי קב א"כ בתבואה היה צריך יותר:
ומשני צא מהן שליש ליציאה. פי' האי ככר בפונדיון אינו חצי קב דמסתמא בשמוכרין בשוק חצי קב בפונדיון החנוני מוכר שליש פחות דהוא מחזיק שליש על הוצאות שהוא צריך להוציא עד שתאפה ולפיכך הכא כשהוא נותן חיטין צריך ליתן חצי קב שאף שיוציא מהן שליש על הוצאות אפיה יהיה לו מזון ב' סעודות: