כתב יד א ה"ג ד"א שלא יהא בורר את היפה ומניח את הרע. פי' דאם יהיה בידו ליתן פאה מאיזה מקום שירצה יהיה בורר המקומות הרעים אבל השתא צריך ליתן פאה בסוף שדה בין רע ובין יפה:
ומפני שאמרה תורה לא תכלה. פי' הכא לא שייך לאקשויי כמו שמקשינן בגמרא אטו כולהו לאו משום לא תכלה הוא כו' פי' דהתם קאמר טעמא על מה שאמרה תורה שיניח פאה בסוף שדהו ולכך מקשי שפיר האיך קאמר ומפני שאמרה תורה הא קאמר מפני מה אמרה תורה אבל הכא קאמר סתם שמפגי ה' דברים לא יתן אדם פאה פי' וא"כ הוא יהיב טעמא על נתינת האדם פאה בסוף שדהו ולכך קאמר שפיר משום דכתיב בקרא לא תכלה:
כתב יד ב ומפני שאמרה תורה לא תכלה . והכא ליכא לאקשינן כדמקשינן אטו כולהו לאו משום לא תכלה הוא דהתם קאמרינן מפני מה אמרה תורה מקשי שפיר על הא דאמר התם ומפני שאמרה תורה לא תכלה אבל הכא קאמר התנא מפני ה' דברים יתכן שפיר ומפני שאמרה תורה: