ואח"כ גרסי' אין תימר קורות ופירות הקדישו. פי' דטעמא דרבנן הוי משום דקורות ופירות הקדישו בפי' א"כ איכא למיבעי המקדיש שדה אילן פי' סתם אם שייר לו הגידולין פי' שאינו בכלל הקדש אם לא אבל אי סברי רבנן שלא הקדישו אלא קירות ופירות הוי בכלל לכך אסור גמזיות תו ליכא למיבעי מידי דה"ה בגידולין כן:
אין תימר קורות ופירות הקדישו צריכה לרבנן. שאם נאמר טעמא דרבנן הוא משום דהקדישו בפי' קורות ופירות א"כ איכא למבעי המקדיש שדה אילן סתם אם שייר לו הגדולין או לא אבל אם נאמר טעמא דרבנן כשהקדיש הקורות הוי הפירות בכלל ליכא למבעי אלא בגידולין ה"ה כן: