בן יהוידע על שבת · דף 150a

מְלַמֵּד, שֶׁרָכַב עַל אֲרִי זָכָר, וְקָשַׁר תַּנִּין בְּרֹאשׁוֹ. נראה לי בס"ד הטעם דידוע שהוא בא מבת מַלְכַּת שְׁבָא, שבא עליה שלמה המלך ע"ה והולידה בת וזה יצא מביתה, ולכן הוא החריב בית המקדש שבנה שלמה המלך ע"ה לקיים מה שנאמר (ישעיהו מט, יז) מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ, ולכן היה אוהב את ירמיה הנביא ע"ה מפני שהיה גלגול שלמה המלך ע"ה שלכן נחרב הבית בימיו. ובזה מובן הטעם שֶׁרָכַב עַל אַרְיֵה זָכָר, כי יצא מן הבת שיצאה משלמה המלך ע"ה וכל מלכי בית דוד נקראים בשם אַרְיֵה על שם יהודה ראש השבט דכתיב ביה (בראשית מט, ט) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, ולכך גם אותו רשע קראו הכתוב אַרְיֵה דכתיב (ירמיהו ד, ז) עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ, וְקָשַׁר תַּנִּין בְּרֹאשׁוֹ כי היה מסטרא דנחש והיה כל תוקפו בקליפת הראש, לכן כתיב ביה (דניאל ב, לח) אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא, ועיין בשער טעמי המצות לרבינו האר"י ז"ל בפרשת ראה בענין זה של קליפת הראש במלכות בבל עיין שם. ונראה לי בס"ד שיש רמז לארי ונחש במה שנאמר (דניאל ד, לג) וּרְבוּ יַתִּירָה, דתיבת 'יַתִּירָה' [625] עולה מספר כֹּחַ אֲרִי כֹּחַ נָחָשׁ [625] בדקדוק. או יובן אֲרִי תַּנִּין [721] עם הכולל מספר חַיַּת הַשָּׂדֶה [732] כמו שנאמר (ירמיהו כז, ו) חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ.

שָׁבְתָה אֻמָּה זֹאת שֶׁאָמְרָה: מְדֹד וְהָבֵא. יש להקשות לפירוש רש"י ז"ל דפירש מדוד 'מעות ודינרי זהב והבא' היכן מצינו באותו רשע שבקש ממון מישראל, ואם על שלקח כסף וזהב של בית המקדש דבר זה נעשה מאליו והוא לא נתכוון לכך, אלא כיון שהחריב נטל כל הנמצא ולא בא בשביל כסף וזהב, ולמי אמר מְדֹד וְהָבֵא? ועוד מהו לשון 'מדוד'? כי דינרי כסף וזהב הם נטלים במנין או במשקל ולא ב'מדידה'. ונראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל במדרש על נבוזראדן שר החיל של נבוכדנצר שלחו להחריב את ירושלים היה קץ בחייו כשראה שאינו יכול לכבשה ורצה לחזור, עד שאמרו לו האויבים של ישראל אל תירא כי אלהים של אלו הוא בעוכרם דחטאו לו, וזה לך האות: מדוד החומה היום ותחזור ותמדוד יום אחר יום, ויעש כן וימדוד בכל יום והיה רואה שנפחת כל יום ממנה שני טפחים שנבלעת בארץ, ואז עמד על עומדו ולא חזר עד שנכנס לירושלים והחריב והרג בה הרג רב עיין שם. ולפי זה הכונה כאן לא קאי על מעות ודינרים, אלא 'מדוד החומה והבא' חילך תוך ירושלים, כי מן המדידה תדע שהיא מסורה בידך מן השמים.