בן יהוידע על שבת · דף 22b

וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ? וַהֲלֹא כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, לֹא הָלְכוּ אֶלָא לְאוֹרוֹ. הקשו התוספות ז"ל אמאי נקיט מ' שנה והלא לעולם כל העולם כולו לאורו הולכין? ונראה לי בס"ד אף על גב דאורו מצוי דהשמש ביום, וירח וכוכבים בלילה, עם כל זה יש מקום סתום שהוא חושך ואין נכנס בו אור השמש וכל שכן אור הירח, אבל אותם ארבעים שנה אמרו רבותינו ז"ל במדרש שהיה אור עמוד של יום ואור עמוד של לילה נכנס בחורין ובסדקין, וכל מקום סתום במחיצות יכנס בו האור כמו פנס, ואפילו כלי גדול שפיו צר ואינו נראה מתוכו יכנס האור דרך פיו עד קרקעיתו ומאיר לעיני האדם, ולזה אמר אם נאמר לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ שיאר בפנים במקום שאין השמש נכנסת שם, והלא כל אותם ארבעים שנה הלכו לאורו שהיה נכנס האור בחורין ובסדקין ומקום מוקף מחיצות מכל צד, ואם כן גם בבית קדשו יעשה כן ויכנס אור העולם לפני ולפנים ולמאי נצרכה המנורה?!