בן יהוידע על שבת · דף 110a

עַד דְּאַזְלֵי מַיְתֵּי לָהּ, אָכְלָהּ אַרְיֵה. הא דלא נעשית טריפה כאותם הי"ג [תְּלֵיסַר חַמְרֵי חִיוַרְתָּא] אלא אָכְלָהּ אַרְיֵה? להודיע שבעבור כבוד חכמים שנמשלו לאריה נענש. ועוד האריה גבורתו תלויה בעיניו שאם יכסו עיניו יחלש כוחו וכנזכר במדרש תלפיות, וכן החכם כוחו בעיניו, גם אַרְיֵה [216] גימטריא גְּבוּרָה [216], רמז ששלטה בו גבורה. והא דעונש מזלזל בתלמיד חכם נעשה על ידי נחש, כי תחלה קודם החטא היה הנחש שמש לאדם וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין נט:) חבל על שמש גדול, לכך לחכם שמתקן ענין קלקול הנחש בתורה יהיה הנחש משמש לכבודו.

גָּזַר רַב יִצְחָק בַּר בִּיזְנָא, דְּלָא לִימְטֵיהּ אָסָא וְגִידְמֵי לְבֵי הִילוּלָא בְּטַבְלָא. נראה לי בס"ד דגזר ג' אלה לכבוד רב שהיה צדיק גדול, והצדיקים נמשלו להדסים, וְגִידְמֵי הם ענפי דקלים דהצדיק נמשל נמי לתמר, כמו שנאמר (תהלים צב, יג) צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, וְהַטַבְלָא משמעת קול וכן תלמיד חכם משמיע קול בתורה, דכתיב (משלי א, כ) בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ.