תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 1

משנה: הַגּוֹיִם אֵין לָהֶן נְזִירוּת. נָשִׁים וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶן נְזִירוּת. חוֹמֶר בַּנָּשִׁים מִבָּעֲבָדִים שֶׁהוּא כוֹפֵף אֶת עַבְדּוֹ וְאֵינוֹ כוֹפֵף אֶת אִשְׁתּוֹ. חוֹמֶר בָּעֲבָדִים מִבַּנָּשִׁים שֶׁהוּא מֵיפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מֵיפֵר נִדְרֵי עַבְדּוֹ. הֵיפֵר לְאִשְׁתּוֹ הֵיפֵר עוֹלָמִית. הֵיפֵר לְעַבְדּוֹ יָצָא לְחֵירוּת הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ. עָבַר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא יִשְׁתֶּה. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִשְׁתֶּה.

הלכה: הַגּוֹיִם אֵין לָהֶן נְזִירוּת כול׳. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין בַּנָּזִיר וְאֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִין בַּנָּזִיר. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. אִישׁ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ. לְהָבִיא הַגּוֹיִם שֶׁנּוֹדְרִין נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל. אֱמוֹר אַף הָכָא כֵן. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וְכִפֶּר עָלָיו. אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַפָּרָה. יָצְאוּ גוֹיִם שֶׁאֵין לָהֶן כַּפָּרָה.

תַּמָּן תַּנִּינָן. הַנָּכְרִי. רִבִּי מֵּאִיר אוֹמֵר. נֶעֱרַךְ אֲבָל לֹא מַעֲרִיךְ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מַעֲרִיךְ אֲבָל לֹא נֶעֱרַךְ. וְזֶה וְזֶה מוֹדִין שֶׁהֵן נוֹדְרִין וְנִידָּרִין. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. מָאן דְּאָמַר תַּמָּן מַעֲרִיךְ. וְהָכָא מַזִּיר. מָאן דְּאָמַר נֶעֱרַךְ. הָכָא נִיזּוֹר. מַזִּיר הֵיךְ אֶיפְשָׁר. יִשְׁרָאֵל מַזִּיר אֶת הַגּוֹי. וְשָׁמַע הוּא לֵיהּ. אֶלָּא בְּשֶׁאָמַר יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי נָזִיר. וְשָׁמַע הַגּוֹי וְאָמַר. מַה שֶׁאָמַר זֶה עָלַי. אֵינוֹ אֶלָּא כְפוֹרֵעַ חוֹב. נִיזּוֹר הֵיךְ אֶיפְשָׁר. גּוֹי מַזִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מַזִּיר וְגּוֹי מַזִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא בְּשֶׁאָמַר הַגּוֹי. הֲרֵינִי נָזִיר. וְשָׁמַע יִשְׂרָאֵל וְאָמַר. מַה שֶׁאָמַר זֶה עָלַי. מַה מִיעַטְתָּ בוֹ. יִשְׂרָאֵל בְּבַל יָחֵל וְאֵין הַגּוֹי בְּבַל יָחֵל. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶן הֵיתֵר חָכָם. גּוֹיִם אֵין לָהֶן הֵיתֵר חָכָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין הֵיתֵר חָכָם וְהַגּוֹיִם אֵין צְרִיכִין הֵיתֵר חָכָם. וְאַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹנָה כִּדְרִבִּי אַבָּהוּ. חָדָא גוֹיָה אָתַת לְגַבֵּי רִבִּי אַבָּהוּ. אָמַר לַאֲבִימֵי בַּר טוֹבִי. פּוּק וּפְתַח לָהּ בְּנוֹלָד. וּדְרִבִּי יוֹנָה כְּרִבִּי אָחָא. דְּאָמַר. הוּא לָבָן הוּא כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִים. שֶׁעָשָׂה שְׁתֵּי רִשְׁעִיּוֹת. אַחַת שֶׁחִילֵּל אֶת הַשְׁבוּעָה וְאַחַת שֶׁשִּׁיעְבֵּד בְּיִשְׂרָאֵל שְׁמוֹנֶה שָׁנָה.

וְיִכּוֹף אֶת אִשְׁתּוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי הוּנָא. הֲנָיָיתִי עָלֶיךָ. כּוֹפֶה וּמְשַׁמְּשָׁתוֹ. הֲנָיָיתְךָ עָלַי. הֲרֵי זֶה יָפֵר. שַׁנְיָיה הִיא שֶׁהוּא הֲנָיָיתוֹ וַהֲנָיָיתָהּ. וְלֹא יִכּוֹף אֶת עַבְדּוֹ. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ. אֶת שֶׁאֵין לוֹ אָדוֹן אַחֵר. יָצָא עֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר. הָיָה יָכוֹל לִמְחוֹת עַל דְּבַר רַבּוֹ. אוֹמֵר לוֹ. הֲלָכָה הִיא. שְׁמַע לְדִבְרֵי רַבָּךְ. כְּפָפוֹ רַבּוֹ וְנִיטְמָא מָהוּ שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. וְכִי נָזִיר הוּא. לֹא אַתְּ הוּא שֶׁגָּזַרְתָּה עָלָיו שֶׁיִּטַּמֵּא. אַתְּ אָמַר. מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. וָכָא מֵבִיא קוֹרְבַּן טוּמְאָה. כְּפָפוֹ רַבּוֹ וְנִיטְמָא מָהוּ שֶׁיִּסְתּוֹר. וְכִי נָזִיר הוּא. אֶלָּא אַתְּ הוּא שֶׁגָּזַרְתָּ עָלָיו שֶׁיִּטַּמֵּא. אַתְּ אוֹמֵר. סוֹתֵר. וָכָא סוֹתֵר.

פְּשִׁיטָא דָא מִילְּתָא. נִיטְמָא וְאַחַר כָּךְ יָצָא לְחֵירוּת מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. מָהוּ. בְּשֶׁכְּפָפוֹ רַבּוֹ אוֹ בְשֶׁלֹּא כְפָפוֹ רַבּוֹ. אִין תֵּימַר בְּשֶׁכְּפָפוֹ. מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. אִין תֵּימַר בְּשֶׁלֹּא כְפָפוֹ. רַבּוֹ יַשְׁלֵם כָּל זְמַן שֶׁהוּא תַחְתָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּשֶׁכְּפָפוֹ רַבּוֹ אֲנָן קַיָימִין. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְיָצָא לְחֵירוּת תִּפְקַע מִמֶּנּוּ נְזִירוּת בְּטוּמְאָה. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר. מוֹנֶה לִנְזִירוּת בְטוּמְאָה.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. עֶבֶד שֶׁאָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁאֵצֵא לְחֵירוּת. כּוֹפוֹ לִנְזִירוּת. עֶבֶד כּוֹפוֹ לִנְזִירוּת וְאֵינוֹ כוֹפֶה לֹא לִנְדָרִים וְלֹא לִשְׁבוּעוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. כְּפָפוֹ רַבּוֹ וְנִיטְמָא מָהוּ שֶׁיִּלָּקֶה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הֲלָכָה. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בִּשֶׁנְּזִירוּתוֹ תוֹרָה וַהֲלָכָה יֵשׁ לָכוּף לוֹקֶה. אִם בְּשֶׁאֵילּוּ וָאֵילּוּ מִדִּבְרֵיהֶן לֹא יַלָּקֶה. אָמַר רִבִּי מָנָא. לוֹקִין עַל הַהֲלָכָה. אֶלָּא אָכֵן הוּא. אִם בִּשֶׁנְּזִירוּתוֹ הֲלָכָה וַהֲלָכָה יֵשׁ לָכוּף וְלוֹקֶה. אִם בְּשֶׁאֵילּוּ וָאֵילּוּ מִדִּבְרֵיהֶן לֹא יַלָּקֶה.

כְּפָפוֹ רַבּוֹ לְדָבָר אֶחָד מָהוּ שֶׁיִּכּוֹף אוֹתוֹ לְכָל הַדְּבָרִים. בָּאנוּ לְמַחֲלוֹקֶת רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי. עָבַר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לֹא יִשְׁתֶּה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. יִשְׁתֶּה. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁאָמַר. בֵּין בְּפָנַיי בֵּין שֶׁלֹּא בְפָנַיי שְׁתֵה. אוֹף רִבִּי מֵאִיר מוֹדֶה. אִם בְּאוֹמֵר. בְּפָנַיי שְׁתֵה שֶׁלֹּא בְפָנַיי אַל תִּשְׁתֶּה. אוֹף רִבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין בְּאוֹמֵר שְׁתֵה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. בְּפָנַי שְׁתֵה וְשֶׁלֹּא בְפָנַי אַל תִּשְׁתֶּה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּאוֹמֵר. בֵּין בְּפָנַיי בֵּין שֶׁלֹּא בְפָנַיי שְׁתֵה.