קריאה במקור

רש"י על חולין · דף 128b · Line 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

אבן - המנוגעת:

שבזוית - שנראה בבית זה ובבית זה שכן דרך הזויות לתת שם אבנים גדולות המחזיקים את כל עובי הכותל ונראה משני צדדים:

כשהוא חולץ - לסוף שבוע של הסגר כדכתיב (ויקרא יד) וחלצו את האבנים:

חולץ את כולו - דהא אבן כתיב כמות שהיא או גדולה או קטנה:

וכשהוא נותץ - אם הוחלט הבית ובא לנותצו:

נותץ את שלו - חולץ את האבן ונותץ את צד שלו:

ומניח את חלק חבירו - דהא כתיב (שם) ונתץ את הבית ולא שתי בתים:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: a4d06baac3b51f7d88ecc631de35b4736bded576846424a75f25286999a61d40