והוא שהחמיץ. והכי מוקי לה ר' יוסי ב"ח בבבלי פ"ק דחולין דף כ"ו בשהחמיץ מחלוקת דר' יהודה ורבנן דהכא וא"כ רבנן פליגי עליה אף בשהחמיץ ומתני' דמעשר שני דר' יהודה הוא כדמוקי התם והרמב"ם שפסק בפ"ז ממעשר שני בהלכה ו' דעד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ומשהחמיץ ניקח ואם נתן שלש והוציא ארבע לעולם הוא ניקח ואפי' בשלא החמיץ כמבואר מדבריו שם בהלכה ז' וזה כדקאמר ר' יוסי הכא דאוקי מתני' דכסף מעשר כדברי הכל דאף רבנן מודו דבשהחמיץ לעולם הוא נקח ואפי' בדרמא תלתא ואשכח פחות מארבעה ובדרמא תלתא ואשכח ארבעה לעולם הוא נקח ואפי' בשלא החמיץ דה"ז כיין מזוג ואם מיחייב במעשרות מכ"ש שהוא נקח בכסף מעשר שני דפרי הוי זהו טעמו דהרמב"ם ויתבאר עוד מזה ומהא דקאמר שכן אפי' מי מלח וכו' לקמן בפ"ק דמעשר שני בהלכה ג' בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 5 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 515212c15ab5aaf799f125197e0af9a38cfc6d1d507b123060eaec0e4d81bab2