רימון שניקרה בו אפי' פרידה אחת כולה חיבור למעשר. כ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ב בהלכה ה'. וגבי אשכול כ' שם דכל הרוח הוי חיבור וכרבנן דפשטו לו לר' חנינא ולא כר' יוסי בר' בון דאמר כל אותו הכרם. ומ"ש הכ"מ שם דמשמע דהא דאמרינן כל הרוח קאי גם לרמון. לא ידעתי מהיכן נלמד כן דמה דקאמר כל אותו המין אגפן קאי דמתחילה פשטו לו דלאו דווקא אותה הגפן בלבד אלא אפי' כל אותו המין של ענבים אם שחורות או לבנות חזרו ופשטו לו וכו' וגם דברי הרמב"ם משמע דדוקא בגפן הדין הוא כן דאם דעתו דדין הרמון כדין האשכול הוא לא היה לו לכתוב אלא כך וכן הוא הדין ברימון. וטעמא דמילתא לחלק בין גפן לרמון נראה דמשום דאין דרך לנטוע גפן אחת ועל הרוב נוטעין כרם כמו דמצינו בלשון המקרא דברוב המקומות כרם הוא דכתיב ומשום הכי נמי רצה ר' יוסי בר' בון לומר דכל הכרם כולו חיבור הוא לענין דין הזה אלא דרבנן דבי מדרשא לא ס"ל הכי ודי שנאמר דכל הרוח הוי חיבור אבל בשאר אילנות נוטעין אף לאילן פירות יחידי:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 515212c15ab5aaf799f125197e0af9a38cfc6d1d507b123060eaec0e4d81bab2