חזקיה אמר בשדה של קשואין ושל דלועין הוא מתניתא. כ"פ הרמב"ם בפ"ב ממעשר בהלכה ד' ומשום דנראה דדברי ר' זעירא דהכא אינם אלא לדיחויא בעלמא דאפי' תימר בשדה ירק עצמו וכו' איכא למימר דעוד יש לו גבול וכו' אבל להלכתא דברי חזקיה הן עיקר דמתני' דהכא בדווקא קתני הקישואין וכו' מפני שאלו המינין ראוין לאכילה בקטנן ומתחלת יציאתן באו לעונת המעשרות ולפיכך לא כ' בהן שום שיעור כלל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 515212c15ab5aaf799f125197e0af9a38cfc6d1d507b123060eaec0e4d81bab2