חוזר לראש א"א הגאון כך כתב כמו שכתב הרב ז"ל ומה שכתב זה משום דגברא דחוי הוא דשאני ליה לרב אשי הכי אטו בט' שעות מי אפשר שלא יהא שם דחוי באמצע ולא מפליג ר' יוחנן בין שיהא שם דחוי בין שלא יהא שם דחוי באמצע והא דאמרינן הכא גברא דחוי הוא לאו על שעת ההפסק קאמר אלא על שעת התפלה עצמה קאמר דמאן דאמר חוזר לראש אפי' בלא שהה סבר אפי' מאי דצלי קודם המים לא חזי מפני הרגשתו להשתין ומר סבר גברא חזיא הוא ועלתה לו. וקי"ל חזיא הוא אבל בדשהה כדי לגמור את כולה דברי הכל חוזר לראש בתפלה בלחוד והטעם לפי שאין דרך רחמים שיהא הפסק גדול בתפלתו. ועוד דתפלה לאו בת הפסקה היא כלל ואפילו נחש כרוך על עקבו מה שאין כן בק"ש ובהלל ובמגילה. ומשום הכי החמירו בהפסקת תפלה ובדשהה כדי לגמור את כולה שחוזר לראש. ולולי שהגאון פסק כדברי המיקל בדלא שהה מסתברא כדברי המחמיר דהא קי"ל המתפלל וצריך לנקביו ואינו יכול לעמוד עד פרסה תפלתו תועבה וזה שהשתין בתוך תפלתו הרי לא יוכל לעמוד וכגברא דחויא הויא אפילו מה שהתפלל קודם שהשתין:
קריאה במקור
כתוב שם ברכות · דף 15b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6c0199ba4b6b81edd7dacc2941050e7b5d8e0171330f398b965f6c380e61624a