א] ועל ההיא וכו'. א"א זה אינו נראה דמאן דאמר חוזר לראש מ"ט הרי בירך ברכה ולמ"ד נמי דברכת זימון אינה אלא נברך בלבד כשהוא חוזר לראש היאך מברך דכי אבעיא לן להיכן הוא חוזר לתרוייהו איבעיא לן ולמאן דאמר חוזר לראש לא משכחת להאי פירושא הילכך נקוט להאי פירושא דכתב הרב. והגאון נמי כתב אע"ג דלא מיתבא דעתין עליה דלמאן דאמר חוזר לראש ופירושו שחוזר ואומר גם הוא נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו אין טעם לדבריו. ולולי שהמנהג מעכב עלי הייתי אומר דמאן דאמר חוזר הוא מה שאנו עושים שהוא חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו ומאן דאמר למקום שפסק רצה לומר שמשלים עמהם ואומר להם ובטובו חיינו ואינו חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו אבל הפסק שנפסקה הלכה למקום שפסק והעם נהגו לחזור לברוך שאכלנו הוא מונע ממני זה הפירוש אבל בחיי ראשי ערב הוא עלי יותר מכולן לפי הסוגיא גם רדעת נותנת שכן הוא מצטרף עמהם בזמון ולמנהג שאנו נוהגין כבר נשאר מברך לבדו ואין זה יחדיו. ואולי מפני שבוש הפי' נפל זה המנהג. תדע שהרי כשאמר שמואל אל יוציא אדם עצמו הקשו עליו כו' מן המשנה בשלשה והוא אומר ברכו ואם כמו שאנו נוהגים הרי החזיר עצמו אל הכלל ובירושלמי אמרו על ברכת התורה מכיון שאמר המבורך החזיר עצמו לכלל כ"ש זה אלא ש"מ כדאמרן:
קריאה במקור
כתוב שם ברכות · דף 34a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6c0199ba4b6b81edd7dacc2941050e7b5d8e0171330f398b965f6c380e61624a