כשאומר קונם כו' דקונם היינו בקרבן (כדאיתא בריש משכת נדריה) ולא שייך על עצמו תוספות ועי"ל דאפילו אם אמר ישיבת סוכה עלי בשבועה וכו' כלומר קושיא דשבועה נמי חיילא בכה"ג מעיקרא לאו קושיא היא דלא חיילא בכה"ג כלל אלא פירוש דבריו הם יאסרו כו' שאני נשבע שלא לאכלו והתם נאשר בפירות לפי שאינן של דבר מצוה אבל כה"ג בשל מצוה כגון שאומר ישיבת סוכה עלי בשבועה לא נאסר לפי שהשבועה אנפשיה קאי והוא משועבד למצוה ולא יכול לאסור עצמו ונמצאת אומר שאין השבועה חל כלל על דבר מצוה:
קריאה במקור
פלפולא חריפתא על שבועות · סעיף 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בשבועה שאני נשבע עיין לקמן גבי אמר רבא באומר יאסרו כל פירות כו':
דאין אדם מחויב כו' כדאיתא בפרק קמא דבבא קמא גבי הידור מצוה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9af6aa08ec8a3d7436c2960a8ea7ec19019e23d49586d87558acee0519fd3f8b