בתוס' בד״ה לא ס״ד כו' דס״ד דרבנן נמי מחייבי אתולדה במקום אב כו'. קצת קשה א״כ התרצן אמאי נדי מהך סברא ומוקמי בהיפך מסברת הס״ד דלס״ד לר״י תולדה ולרבנן אב ודוחה בהיפך לר״י אב ולרבנן תולדה יניח סברת הס״ד דלרבנן אב היינו מיסך ממש ודוחק לומר דלס״ד צריכין מכח הכרח לדחוק בכך אבל למאי דדוחה מוקמי ברווחא. ואפשר לומר דמוסיף לא אתי שפיר לפי״ז דגם לרבנן הוא אב רק ר״י מחלק לשובט ממיסך מיבעיא ליה משא״כ לס״ד בלא״ה מוסיף לא אתי שפיר אליביה. ועוד דלפי״ז הוא פלוגתא רחוקה דלרבנן מיסך ממש ולר״י אפילו מיניה תולדה לא הוי רק אב אחרינא משא״כ לס״ד או למאי דדחי השתא קרובים בסברתן וק״ל:
קריאה במקור
מהר"ם שיף על שבת · דף 97b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 11c5faa4b1a833e5edcc238affb1c965dca7ed12592364cbd2d0bd7d20585799