חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 9

ר' עזרא בעי קומי ר"מ איש ואשה שהיו תפושין בגט כו' א"ל ד"ה היא ביניא היא הכא דאפילו כולה בידה וחוט אחד בידו אינו גט דכתיב ונתן בידה עד שיהא כולו בידה פי' דע"כ לא שייכי הך פלוגתא דרבי ורשב"ג אלא גבי ממון דאמרינן אנן סהדי דמאי דתפס האי דידי' הוא. וא"כ אנן סהדי דחצי אחד נתן להלוה וחצי אחר לא נתן והוי ספק אם החזיר לו השטר או לא. אבל הכא לא שייך אנן סהדי על החצי דחצי הוי כמו לא כלום. וצ"ב להבין סדר הגמ' בהך סוגיא דהענינים מסודרים כסדרן כשמסיים הסוגיא כיון שהוחזקה גרושה בפני שנים מסדר הסוגיא נתן לה את גיטה ונטלה ממנה והשליכה לים כו'. כיון שהוחזקה גרושה בפני שנים לא הכל ממנו לפוסלה וע"ז מיבעיא אשכחיני' גט בפסול. וההיא עובדא דחיננא בריה דרב אסי. וע"ז מיבעיא כ"ז כשטען הבעל שהי' נייר חלק והאשה אומרת גט הי'. או שאנו בעצמינו מסופקים אי גירשה בגט או בנייר חלק. אבל האיך הדין כששניהם תפושין בגט והן חולקין שהוא אומר שלא נתן והיא אומרת שנתן. אבל לא אבין הך איבעיא דר' ירמיה מאי שייכות היא באמצע הסוגיא. ולכאורה צריך לומר מקומה לאחר שמסיים עד שיהא כולה בידה וצריך ביאור לזה ודוק: