ר"מ בעי הרי את ברשות עצמך כו' פי' דבמשנה גרסינן הרי את לעצמך והפי' היא דאתה שייך לעצמך ואינו שייך שוב לרבו. וע"ז בעי ר"מ על הלשון אם אמר ברשות עצמך אם מהני או לא די"ל דלעולם הוי עדיין של האדון רק דעומד ברשות עצמו והוי אצל האדון שלו ואינו ברשותו אר"י בר"ב צריך שיאמר הרי את בן חורין הרי את של עצמך לא שיאמר לעצמך בלמד אלא הר"א של עצמך זהו לשון היותר טוב משום דלשון לעצמך אינו משמע דשייך לעצמו אלא משמע לשון פרידה דהאדון יהי' לעצמו והעבד לעצמו אבל אינו במשמע לשון הקנאה דמהיום והלאה שייך לעצמו ע"כ צריך שיאמר הרי את של עצמך דמשמע דשייך העבד לעצמו ומסיק מתניתא אמרה כן פי' דמצינו בברייתא דתנינן מפורש כן הרי את בן חורין הרי אתה של עצמך וכן פסק הרמב"ם ז"ל דצריך לומר הרי אתה בן חורין או הרי את של עצמך ודוק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b924c8e23ac1b2b69a9c3ebde39353b2f07b9caad3531d2af17e6737144c0e5b