חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 5 · הלכה 5 · Segment 2

ר' יודן לא נחת לבית וועדא קם עם ר"מ א"ל מה חדתין יימרין א"ל כן א"ר יוסי המטמא אינו כעושה מעשה את פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ובפרט דמפרשים בסוף הענין חיילי' דר' יוחנן מן הדא המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב וא"ר יוחנן משום קנס א"כ היא ראי' מר"י לר"י. והמפרשים ז"ל פירשו דהראי' דמפני תיקון העולם קאי אמזיד לפי' הק"ע ז"ל והיא מהתוספתא ועיקר חסר מן הספר דהא לא גרסינן כאן מפני תיקון העולם. ונראה לפענ"ד דה"פ דר' יוסי קאמר דמטמא אינו כעושה מעשה אלא דינא דגרמי דדינא דגרמי נקרא בלא מעשה. ובעביד מעשה לא נקרא גרמי כדאיתא בירושלמי דכלאים הנ"ל. וע"כ קאמר דמטמא אינו כעושה מעשה ולא חשיב מעשה אלא דינא דגרמי והא דתנינן במתניתן דידן. המטמא והמדמע וכו' במזיד חייב הוא משום דינא דגרמי ור"מ היא מן הדא תרומה ונטמאת כו' אע"פ שטימא בידים פטור והיא אליבא דרבנן דלא דייני דינא דגרמי א"ל תיפתר שנטמאת מאילי' ולית שמע מיני' כלום דהיא מתניתא דן את הדין וכו' טימא את הטהור דמוקי רב אליבא דרבנן דאף דלא דייני דינא דגרמי מיירי במגיעו לידו כמו דמוקי בש"ס דילן במס' סנהדרין דף ו' דאתיא אפילו לרבנן דלא דייני דינא דגרמי מ"מ גבי דן את הדין טימא את הטהור ישלם משום דמיירי בשנשא ונתן ביד אלמא דבנתן ביד לא חשיב מטמא גרמי אלא מטמא כעושה מעשה דמי. ולא מיירי כאן כלל מדין היזק שאינו ניכר כלל והלשון מוכח כן דתלי באם מטמא כעושה מעשה דמי. ואח"כ התחיל הסוגיא מענין היזק שאינו ניכר דהגם דלא הוי גרמי אלא כעושה מעשה דמי. אך מדינא דהיזק שאינו ניכר קמיפליגי ר"י ברבי אומר בדין היה אפילו שוגג שיהא חייב דהיזק שא"נ שמי' היזק וכו'. ורבי יוחנן ס"ל דבדין היה שאפילו במזיד יהא פטור ולמה אמרו חייב משום קנס דס"ל דהיזק שא"נ לא שמי' היזק לשיטת הירושלמי דאפילו דיבורא דקם דינא נמי חשיב גרמא ולא מעשה כמבואר בתוס' הרי"ד וכיון דס"ל להירושלמי דאפילו הדיבור דקם דינא ואי איפשר להדרו ובעת דיבור גופי' נגמר הדבר חשוב נמי דיבור וקונס ר"מ בדברים וע"כ לפ"ז הכהנים שפיגלו במקדש דווקא לר"מ דקונס בדברים אבל לרבנן. דלא קנסי בדברים פטור וע"כ קאמר ר' יוחנן עוד הפעם על רישא ועל סיפא. על רישא קאמר משום קנס משום היזיק שא"נ ובסופא קמ"ל אפילו דהיזיק שא"נ שמה היזיק מ"מ הכהנים שפיגלו הוא משום קנס כלומר דינא דגרמי כמו שקרא להירושלמי במס' כלאים לדד"ג קנס וע"כ שפיר מביא ראי' לר' יוחנן חיילי' דר' יוחנן מן הדא דרישא. גבי המטמא והמדמע היא משוס קנס משום היזק שא"נ ולא ע"פ הדין וחיילי' מן הסיפא הכהנים שפיגלו היא ע"כ משום קנס דהא אפילו אי היזק שאינו ניכר שמי' היזק מ"מ היא ע"כ דינא דגרמי וע"כ הוא משום קנסא דר"מ א"כ רישא נמי ע"כ הדין דמזיד חייב הוא משום קנס שלא יהא כל א' וא' הולך ומטמא טהרות של חבירו כדאיתא בש"ס דילן והאי קנס דמימרא ראשונה ומימרא אחרונה ב' ענינים הן וע"כ מביא ראי' מסיפא לרישא כמג בסיפא ע"כ משום קנס הא דמזיד חייב כמו כן רישא נמי ודוק: